המטבח המודרני הוא לב הבית, כמו שהיה בעת העתיקה – במרכזו עמד תנור חימום והיווה מקום מפגש של בני הבית ואורחיו אשר שימש כמקום לאכילה, לבישול ואפיה. המטבח עוצב על פי כלל משולש הזהב: החיבור הדמיוני בין המזווה (לימים המקרר), הכיור (מקום שטיפת המוצרים) ומשטח העבודה (ממוקם בין הכיור לכיריים) ומקום הבישול (כיריים ותנור).
הפיתוחים הטכנולוגיים (מיקרו, מקרר, מדיח כלי וכד’) לא שינו באופן מהותי את המבנה, אלא שידרגו את הפונקציונליות שלו. יתרה מכך, עם יציאת הנשים מהבית לעבודה במאה העשרים הביאה לפיתוח המושג מטבח פרנקפורט, עיצוב המטבח שם לו מטרה של ייעול עבודת המטבח הביתי: נמדד הזמן לפעולות הבסיסיות במטבח, נמדדו המרחקים בין הנקודות האסטרטגיות עפ”י משולש הזהב, ונמדדו הגבהים של הארונות, מדפי המוצרים וכלי עבודת המטבח.
תכנון עיצוב המטבח
המאה העשרים הביאה את המטבח למרכז הבית עם העיצוב הפונקציונלי והנראות המתבקש.
הרעיון המרכזי הינו לתכנן בהתאם לצורך תוך התאמת עיצוב ארונות מטבח ל- עיצוב המטבח. עיצוב מקומות האחסנה והמזווה, חלוקה פנימית מותאמת למספר הנפשות (בודד, זוג, ילדים וכד’), אופי הבישול, שעות הבישול ובכלל אורח החיים בבית.
עיצוב ארונות מטבח – תהליך התכנון יכלול נתונים כמו: גובה, עומק, ארון פתוח או סגור, מדפים, מגרה נשלפת, סלסלות וכד’. קיימים מספר שיקולים בעיצוב ארונות המטבח:
משולש הזהב – צמצום המרחק בין צלעות המשולש לייעול ונוחות העבודה במטבח.
דיוק מידות – יאפשרו תכנון נכון של הארונות והתאמתם למבנה המטבח. כמו כן, התכנון הפנימי של הארונות מתאפשר הודות לדיוק במידות המוצרים (כוסות, צלחות, שימורים, סירים וכד’) אותם נרצה לאפסן.
חומרי גלם – הכרת היתרונות והחסרונות של חומרי הגלם (עץ, סנדוויץ’, סיבית, MDF וכד’). סוג חומרי הגלם משפיע על נראות ושחיקה בעיקר. לדוגמה שימוש בעץ מלא בבניית ארונות מטבח מאוד מיקר מצד אחד ומצד שני פחות עמיד בלחות המטבח.
פרזול – מעבר לעניין העיצובי בפרזול, איכות הפרזול תקבע את עמידות לאורך זמן ונוחות הפתיחה של דלתות ארונות המטבח.
חיפוי חיצוני – המגוון רחב, וחשוב להתאים לחומרי הגלם, לדוגמה: שימוש בעץ סנדוויץ’ רצוי שיהיה ציפוי חיצוני של מלמין, נירוסטה, פורמייקה או פורניר.
ארונות מטבח עליונים ותחתונים – תכנון בהתאם לצורך ומבנה המטבח. קיימת כיום יותר מודעות לאחסון החכם על מנת לחסוך ולנצל כל סנטימטר בארונות המטבח.
